בכל שנה זה קורה מחדש. שנה חדשה מתחילה ואיתה מגיעות ההחלטות: להתאמן יותר, לפנות זמן למשפחה, ללמוד משהו חדש או סוף סוף לתכנן את הטיול שמדברים עליו כבר שנתיים. אבל יש תחום אחד שפחות נוטה להיכנס לרשימת ההחלטות לשנה החדשה – העתיד הכלכלי שלנו.
אולי משום שהוא מורכב, אולי כי תמיד יש משהו דחוף יותר, ואולי משום שהעתיד פשוט מרגיש רחוק.
יודעים מה כדאי לעשות. אז למה דוחים?
פרופ' דניאל כהנמן, הפסיכולוג הישראלי וזוכה פרס נובל לכלכלה, שינה במידה רבה את הדרך שבה אנחנו מבינים קבלת החלטות. מחקריו הראו כי בני אדם אינם תמיד מקבלים החלטות באופן רציונלי לחלוטין. אנחנו מושפעים מהטיות, מקיצורי דרך מחשבתיים ומהאופן שבו האפשרויות מוצגות בפנינו.
הדבר נכון גם בהחלטות פיננסיות.
קל להבין שכדאי לחסוך לעתיד. קשה יותר לוותר על משהו שרוצים עכשיו למען מטרה שנמצאת בעוד עשר או עשרים שנה. קל לדעת שכדאי לבדוק את הפנסיה, הביטוחים או ההשקעות והרבה יותר קל לומר: "נטפל בזה בהמשך". אלא שבכסף, גם לדחייה יש משמעות. הזמן ממשיך לעבוד גם כשאנחנו לא מקבלים החלטה.
אז במקום להבטיח שהשנה "נעשה סדר בכסף", אפשר להתחיל מכמה החלטות ממוקדות יותר.
1. להבין איפה הכסף שלנו נמצא
חיסכון פנסיוני, קרנות השתלמות, השקעות, ביטוחים וכספים – לאורך השנים מצטברים מוצרים והחלטות מתקופות שונות בחיים.
בדיקה פיננסית טובה אינה מסתכמת בשאלה כמה כסף נצבר. כדאי להבין כיצד הוא מנוהל, מה רמת הסיכון, אילו עלויות משולמות והאם הבחירות שנעשו בעבר עדיין מתאימות לצרכים ולמטרות של היום.
2. לא לתת לברירת המחדל להחליט
אחת הנטיות המוכרות בחקר קבלת החלטות היא להעדיף את המצב הקיים. בעולם הפיננסי זה יכול להיות מסלול השקעה שלא נבדק שנים, כיסוי ביטוחי שכבר אינו מתאים, מוטבים לא מעודכנים או כסף פנוי שלא הוגדרה עבורו מטרה.
לא כל דבר צריך לשנות. לפעמים הבדיקה דווקא מאשרת שהמצב הקיים נכון. אבל יש הבדל בין להחליט להישאר לבין פשוט לא להחליט.
3. לתת לעתיד מקום בהחלטות של היום
טיול, שיפוץ, רכב או הוצאה משפחתית משמעותית הם חלק מהחיים. תכנון פיננסי לא נועד לגרום לנו לבחור תמיד בעתיד על פני ההווה.
דוגמא טובה לכך היא קרן השתלמות. כשהקרן הופכת לנזילה, אפשר להשתמש בכסף למטרות של היום, אבל אפשר גם להשאיר אותו מושקע כחלק מהחיסכון לטווח ארוך. אין תשובה אחת שמתאימה לכולם. השאלה החשובה היא מה המשמעות של כל אפשרות עבור התמונה הפיננסית הכוללת.
המטרה היא לא לבחור בין היום למחר, אלא למצוא את האיזון הנכון ביניהם.
4. להפוך מטרות למספרים
"לחסוך יותר" זו כוונה, אפילו כוונה טובה, אבל "לצבור הון שיאפשר לסייע לילדים בעוד עשר שנים" זו כבר מטרה שאפשר לתכנן. אותו הדבר נכון לגבי פרישה, רכישת נכס, יצירת כרית ביטחון או שמירה על רמת החיים בעתיד.
כשמגדירים מטרות קונקרטיות אפשר לבחון מה כבר קיים, מה הפער ומה ניתן לעשות לאורך הדרך. כך העתיד הופך מרעיון מופשט לתוכנית פיננסית שאפשר לנהל.
5. לא לחכות לרגע המושלם
כשהשוק יתייצב, כשההכנסה תעלה, כשהתקופה תהיה פחות עמוסה. תמיד אפשר למצוא סיבה לדחות החלטה פיננסית. אלא שהחיים עצמם ממשיכים להשתנות וכך גם השכר, המשפחה, השווקים והצרכים. לכן תכנון פיננסי אינו פעולה חד־פעמית, אלא תהליך שכדאי לחזור אליו לאורך השנים.
מתחילים שנה חדשה עם מבט קדימה
אולי זו אחת המחשבות שכדאי לקחת מעבודתו של כהנמן אל השנה החדשה: החלטות טובות מתחילות בהבנה שלא תמיד קל לנו לתת לעתיד את אותו משקל שאנחנו נותנים להווה.
המטרה אינה לוותר על החיים של היום לטובת המחר, או לחלופין לחיות כאילו אין מחר. תכנון פיננסי נכון מבקש לחבר ביניהם – ליהנות מהאפשרויות שיש היום, ובמקביל לבנות את האפשרויות שנרצה שיהיו לנו בעתיד.
לקראת השנה החדשה, זו הזדמנות טובה לעצור ולשאול: אילו החלטות פיננסיות הגיע הזמן להפסיק לדחות?