מהי פנסיה תקציבית לבעלי שליטה?

מהי פנסיה תקציבית לבעלי שליטה? 

בשנת 2012 במסגרת תיקון 190 לפקודה נקבע שבעלי שליטה בחברה יוכלו למשוך “פנסיה תקציבית”
מהחברה אשר בבעלותם .

סעיף 32(9) לפקודה

סעיף זה  מאפשר קבלת פנסיה זו.
במשך שנים בעלי שליטה בחברות לא יכלו להפקיד לעצמם לטובת חסכון פנסיוני,
ההוצאה היחידה שהותרה לחברה היתה רק בגין מרכיב הפיצויים .
כתוצאה מכך הגיעו בעלי שליטה לגיל פרישה עם חסכונות מסוגים שונים אבל ללא פנסיה חודשית .
הסעיף הנ”ל, מאפשר להם לקבל פנסיה חודשית ישירות מהחברה בה עבדו ובכך לאזן את המצב שתואר לעיל.

התנאים למשיכת הפנסיה

• הסעיף מחייב פרישה מוחלטת וסיום יחסי עובד – מעביד בחברה.
• בעלי השליטה יכולים להישאר בעלי מניות אך ללא פעילות בחברה.

תשלום הקצבה  

• מדובר בקצבה לכל דבר ועניין. קצבה זו חייבת במס לפי מדרגות המס הרגילות ונחשבת כהכנסה מיגיעה
  אישית.
• החוק נותן פטור על קצבה זו המשולמת מאת מעביד או מאת קופת גמל ולכן הקצבה הזו נכנסת להגדרה של
  קצבה מזכה וזכאית לפטור ( 52% מהקצבה המזכה והחל מ 2025 ואילך 67% ) כשיש עמידה בתנאי
  הפטור.
• בעת משיכת פיצויים פטורים ממס, יוקטן הפטור על הפנסיה כמו כל פנסיה אחרת.
  (על הפטור חלה נוסחת הקיזוז).
• הקצבה משולמת בהוצאת תלוש קצבה רגיל (כמו תלוש משכורת) על ידי החברה המשלמת.
• ההוצאה אינה מוכרת במלואה לחברה, הסעיף מאפשר הוצאה מוכרת עד גובה של 1.5% לכל שנת עבודה
  בחברה, מוכפל בשכר הממוצע בערכו הנומינלי לאורך כל שנות העבודה (סכום התקרה).
• החברה יכולה לשלם סכום קצבה גבוה יותר, אולם החלק העולה על סכום התקרה לא יהיה הוצאה מוכרת
  לחברה.

להלן ציטוט סעיף 32 (9)(א) (3) לפקודת מס הכנסה

פקודת מס הכנסה

ניכויים שאין להתירם [12]

32. בבירור הכנסתו החייבת של אדם לא יותרו ניכויים בשל-

(9) (א) (1) תשלום סכומי מענק פרישה או עקב מוות הפטורים ממס לפי סעיף 9 (7א) ששילמה חברה שהיא בשליטתם של לא יותר מחמישה בני אדם, כמשמעותה בסעיף 76, לבעל שליטה שהוא חבר בה או לאחר במקומו, בשל שנות עבודה עד שנת 1975;

(תיקון מס’ 190) תשע”ב-2012

(2) תשלומים לקופת גמל לקצבה, בעד מרכיב הפיצויים כהגדרתו בחוק הפיקוח על קופות גמל, ששילמה חברה כאמור בפסקת משנה (1) בשל חבר, בסכום העולה על 11,950 שקלים חדשים, ותשלומים לקרן השתלמות בסכום העולה על 4.5% ממשכורתו הקובעת של החבר;

(תיקון מס’ 190) תשע”ב-2012

(3) קצבה ששילמה חברה כאמור בפסקת משנה (1) למי שהיה עובד בחברה ובעל שליטה בה או לקרובו, העולה על משכורתו הממוצעת בתקופת עבודתו ומוכפלת ב-1.5% בשל כל שנת עבודה; בפסקה זו, “משכורת ממוצעת” – סך כל הכנסתו של העובד מעבודה כאמור בסעיף 2(2)* במהלך כל שנות עבודתו בחברה, כשהוא מחולק בשנות עבודה בחברה;

*להלן סעיף 2 (2)

מקורות הכנסה [5(1)] (תיקון מס’ 132) תשס”ב-2002

2. מס הכנסה יהא משתלם, בכפוף להוראות פקודה זו, לכל שנת מס, בשיעורים המפורטים להלן, על הכנסתו של אדם תושב ישראל שהופקה או שנצמחה בישראל או מחוץ לישראל ועל הכנסתו של אדם תושב חוץ שהופקה או שנצמחה בישראל, ממקורות אלה:

1……

(2) (א) השתכרות או ריווח מעבודה; כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו; תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, לרבות תשלומים בשל החזקת רכב או טלפון, נסיעות לחוץ לארץ או רכישת ספרות מקצועית או ביגוד, אך למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה; שוויו של שימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד שהועמד לרשותו של העובד; והכל – בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף, בין שניתנו לעובד במישרין או בעקיפין או שניתנו לאחר לטובתו;

(תיקון מס’ 129) תשס”ב-2002

(ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את שוויו של השימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד שהועמד כאמור לרשות העובד;