כמה באמת חייב המעסיק להפקיד לפיצויים – 6% או 8.33%?

רוב העובדים בישראל מכירים את הזכות לפיצויי פיטורים, אבל לא תמיד ברור מהו שיעור ההפקדה שהמעסיק מחויב להעביר מדי חודש: האם מדובר ב־ 6% מהשכר או ב־8.33%? על מנת להבין את ההבדל, צריך להתחיל מהבסיס.

הרקע – איך נולדה הזכות לפיצויי פיטורים

חוק פיצויי פיטורים נחקק בשנת 1963 מתוך מטרה להגן על העובד ולספק לו רשת ביטחון כלכלית במקרה של פיטורים. הרעיון העומד מאחורי החוק הוא פשוט: כאשר עובד מאבד את מקום עבודתו, עליו לקבל פיצוי כספי שיעזור לו בתקופת המעבר עד למציאת עבודה חדשה. החוק מעניק לעובד שפוטר, לאחר שנה לפחות במקום עבודה אחד, זכות למשכורת חודשית אחת לכל שנת עבודה. כך נוצר חישוב הפיצויים המוכר:

100% משכורת ÷ 12 חודשים = 8.33% לחודש.

כלומר, אם המעסיק היה רוצה "לחסוך מראש" את הפיצויים שהעובד עשוי לקבל בעתיד, עליו להפקיד מדי חודש 8.33%  מהשכר. שיעור זה מייצג את מלוא הזכאות לפי החוק.

אז מאיפה הגיע ה – 6%?

בשנת 2008 נכנס לתוקף צו ההרחבה לפנסיית חובה,  שהנהיג חובה על כל מעסיק להפריש עבור עובדיו כספים לפנסיה.

ההפקדות כוללות שלושה רכיבים עיקריים:

תגמולי עובד, תגמולי מעסיק, ורכיב לפיצויי פיטורים.
בצו זה נקבע כי שיעור ההפקדה המינימלי לפיצויים יהיה 6% מהשכר, מתוך כוונה לאפשר לעובדים להתחיל לצבור זכויות גם במקומות עבודה שלא נהגו להפקיד בעבר.

במילים אחרות,6%  הוא רף המינימום בחוק, לא הזכאות המלאה.
במקרה של פיטורים, המעסיק נדרש להשלים את ההפרש שבין מה שהפקיד במהלך השנים (6%) לבין מה שמגיע לעובד לפי החוק (8.33%).

מהי המשמעות הכלכלית לעובד בהפקדה של 8.33%?

כאשר המעסיק בוחר להפקיד מדי חודש  8.33% מהשכר, העובד נהנה ממספר יתרונות משמעותיים:

1. ביטחון כלכלי מלא: כל כספי הפיצויים כבר מופקדים בחיסכון הפנסיוני, ולכן במקרה של פיטורים אין חשש שהמעסיק לא יוכל לשלם את הסכום המלא.
2. ניידות בין עבודות: כאשר הכספים מופקדים לקופה על שם העובד, הם שייכים לו ויכולים לעבור איתו גם למקום העבודה הבא, בכפוף להסכמים הקיימים.
3. שמירה על רצף זכויות: הפקדה מלאה מונעת מצבים שבהם עובדים מגלים בדיעבד שחסרים להם כספי פיצויים, במיוחד אם מקום העבודה נקלע לקשיים כלכליים או נסגר.
4. הגדלת החיסכון הפנסיוני: ברוב המקרים, כספי הפיצויים שנשארים בקופה בעת פרישה מהעבודה מצטרפים לסכום הפנסיה הכולל ומגדילים את הקצבה החודשית.

מהי המשמעות למעסיק בהפקדה של 8.33%?

גם למעסיקים יש תועלת בבחירה להפקיד 8.33%

• תכנון תקציבי נוח ויציב
  הוצאה לפיצויים נפרסת באופן שוטף לאורך השנים במקום ליצור התחייבות חד־פעמית גדולה במקרה של פיטורים.
• שקט תעשייתי מול העובדים
  העובדים חשים ביטחון ושקיפות, מה שמחזק את יחסי האמון.
• עמידה בסטנדרט הנהוג במשק
  מגזרים רבים, ובמיוחד בקרב חברות גדולות ויציבות, הפקדה של 8.33% היא כבר הנורמה.

מעבר בין מקומות עבודה, מה חשוב לדעת?

• ביטוח מנהלים: כאשר לעובד יש פוליסה קיימת עם שיעור הפקדה של 8.33%, המעסיק החדש מחויב להמשיך להפקיד באותו שיעור.
• קרן פנסיה: המעסיק החדש לא מחויב להמשיך להפקיד 8.33%, אלא אם סוכם אחרת.

עם זאת, בפועל מעסיקים רבים ממשיכים להפקיד את מלוא הסכום גם במעבר בין עבודות, כדי לשמור על רמת זכויות דומה ולהימנע מחוסר אחידות.

לסיכום

• 6%  זהו שיעור ההפקדה המינימלי הנדרש לפי צו פנסיית חובה.
•  8.33%  הוא שיעור ההפקדה שמכסה את הפיצויים במלואם, מעניק לעובד ביטחון ומקטין למעסיק סיכונים עתידיים.

ההבדל אולי נראה קטן, אבל הוא משמעותי מאוד בטווח הארוך. מדובר בכסף שנצבר לאורך שנים ומשפיע ישירות על הביטחון הכלכלי של העובד.

לכן חשוב שכל אחד מאיתנו יבדוק בתלוש השכר או בדוח הפנסיוני את שיעור ההפקדה לפיצויים ויוודא שהוא תואם להסכמים ולזכויות האישיות שלו.